החלטה בתיק ס"ע 41988-03-10

1.         התובע/המבקש הגיש בתאריך 17/1/12, כשבועיים לפני המועד בו קבוע התיק להוכחות, בקשה לשינוי סדר הבאת הראיות בכל הקשור לעילת התביעה שעניינה גמול עבור עבודה בשעות נוספות (ויש לזכור, כי בכתב התביעה קיימת עילת תביעה נוספת שעניינה זכאות לפיצויי פיטורים).

            נציין, כי התובע יודע על מועד ההוכחות מחודש מאי 2011, ולא ברור לבית הדין, מדוע הבקשות מוגשות רק כעת בסמיכות זמנים למועד ההוכחות.

            הנמקתו של התובע לבקשתו זו, הייתה קביעה של בית הדין הארצי בתיק אחר הדן בנהג של הנתבעת, כי על הצדדים חלו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וכי באותו מקרה לא שולם לנהג גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

            הנתבעת/המשיבה, בתגובתה הבהירה, כי מעבר לכך שהתובע התבסס על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ולא על הוראות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה, הרי לא קיימת הודאה של הנתבעת כי התובע עבד בפועל שעות נוספות ועל כן אין מקום להעביר הנטל עליה להוכיח האם שילמה עבור שעות אלה וכמה שילמה.

            הנתבעת טוענת שהתובע לא עבד כלל שעות נוספות ואין הוא זכאי לגמול עבור שעות אלה, שכן לטענתה התובע היה עסוק בשעות שהיו אמורות להיות שעות עבודה, בגניבה.

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, אין מקום להיעתר לבקשה, כי על הנתבעת להביא ראיותיה, תחילה, בנוגע לעילת התביעה שעניינה גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

            גם אם נקודת המוצא, הינה כי על יחסי העבודה שבין הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, וככל שהתובע ביצע בפועל שעות נוספות, הוא זכאי לגמול עבורן בהתאם להוראות החוק, הרי תחילה על התובע להוכיח את טענותיו כי עבד שעות נוספות.

            כעולה מכתב התביעה, התובע סיים עבודתו בטרם נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר, כך שהנטל להוכיח עבודה בשעות נוספות מוטל על התובע. לאחר שהתובע יוכיח את התאריכים בהם עבד שעות נוספות ואת מספרן של השעות הנוספות, או לחילופין, יוכיח מתכונת עבודה קבועה, הכוללת שעות נוספות, יהא על הנתבעת להוכיח, כי שילמה לתובע גמול כחוק עבור שעות אלה.

            (במאמר מוסגר נציין כי גם מפרוטוקול הדיון בבית הדין הארצי, בעניינו של נהג אחר - מר מיכאלוב, עולה כי התובע צריך להוכיח את עצם העבודה בשעות נוספות, גם כאשר נקודת המוצא הינה תחולת החוק, עיין לדוגמא בדברי השופט רבינוביץ שם).

            אשר על כן, אין מקום להיפוך סדר הבאת הראיות, באשר לחובתו של התובע להוכיח  שהוא אישית עבד שעות נוספות. (העובדה שעובד אחר עבד שעות נוספות, אינה מוכיחה שגם התובע עשה זאת ובודאי אינה מוכיחה שהמדובר בכמות זהה של שעות נוספות אצל שניהם). 

            נדגיש, כי סדרי הבאת הראיות קבועים בתקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

3.         כמו כן, ביקש התובע שיימחק מתצהיר הנתבעת דו"ח החקירה שצורף אליו מהטעם שבתצהיר גילוי המסמכים הצהירה הנתבעת על הדו"ח כ"חסוי" ולא איפשרה לתובע לעיין בדו"ח על נספחיו.

            התובע הוסיף וביקש להוציא מתיק בית הדין עדויות שמיעה שונות, לרבות רישום שיחה עם אדם בשם יוסף דהן.

            כן ביקש התובע, שלא לאפשר לנתבעת להביא ראיות, באשר לטענת הקיזוז שנטענה בכתב ההגנה, אשר לטעמו לא פורטה דייה, ולחילופין כי אותו מסמך שצורף לדו"ח החקירה והמכונה "פרטים מפי אפרים יעקובוב", יהווה את עדותו הראשית של התובע, בכל הנוגע לתשתית העובדתית העומדת בבסיס טענת הקיזוז.

4.         המשיבה בתגובתה טענה, שתצהיר גילוי המסמכים, אשר בו הוזכר הדו"ח, הומצא למשרד ב"כ התובע ב 12/9/10, לפני כשנה וחצי, והתובע כלל לא ביקש את הדו"ח.

            יחד עם זאת, הנתבעת לא מתייחסת לכך שבתצהיר הגילוי מטעמה  היא טענה, כי המדובר במסמך חסוי.

            הנתבעת הוסיפה וטענה, כי בתאריך 7/7/11 המציאה לב"כ התובע גם את דו"ח החקירה, במצורף לתצהירו של מר זוהר חבה.

            לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני מוצאת מקום להוצאת דו"ח החקירה מהתיק, אולם הנני מאפשרת לתובע, כי המסמך המכונה "פרטים מפי אפרים יעקובוב", שצורף לדו"ח החקירה, יהווה אף הוא חלק מתצהירו של התובע.

מסמך זה היה בידי הנתבעת, עוד בטרם הגשת התצהירים מטעמה, ואין כל סיבה לדחות את מועד ההוכחות בגין צירוף מסמך זה.